האיחוד המפולג: מה יעצור את התפוררות האיחוד האירופי?
עננים שחורים בשמי אירופה: אנגלה מרקל, האישה החזקה בגרמניה, כבר לא בטוחה בעתיד, מתאו רנצי, ראש ממשלת איטליה, מאוד לא מרוצה מהמסקנות על הצמיחה באירופה, וז'אן אסלבורן, שר החוץ של לוקסמבורג, קרא לסלק את הונגריה מהאיחוד האירופי בשל המדיניות הקיצונית שלה נגד קליטת מהגרים. יבשת אירופה שחוותה על בשרה שתי מלחמות עולם קשות, ניצבת בפני איום גורלי שבקלות עלול להידרדר למלחמת עולם שלישית. הרב לייטמן קורא ללכת על הצד הבטוח: להתחבר בינינו כמו כל חלקי הטבע
בשיתוף קבלה לעם
כשמקימים עסק משפחתי יש לכך כמה יתרונות בולטים: לכידות משפחתית, יחסי עבודה נוחים וביטוח כלכלי ש"הכול נשאר במשפחה". אינטרסים דומים במהותם הובילו להקמתו של האיחוד האירופי לפני כעשרים וחמש שנה. אבל מה עושים כאשר מתחילים להיווצר יחסים מתוחים על רקע מחלוקות כלכליות? איך מתמודדים כשאחד מבני המשפחה, או אחת מהמדינות, מקבלים החלטה שאינה מקובלת על דעתו של האחר? ומה צפוי לנו כשנגלה שמלבד העסק המשותף, אין ולו טיפת רגש של אהבה לחבר בינינו?
תוצאה מוחשית לכך מתגלה בימים אלה בגוש האירו: חשש מהחמרה משמעותית במשבר הכלכלי באירופה כתוצאה מפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (ה"ברקזיט"), וקרע חברתי כתוצאה מזרם בלתי מבוקר של מהגרים מוסלמים, שבהדרגה מובילים לשינוי הנורמות וחוקי החברה. הפילוג המעמיק בקהילה האירופית מערער את החוסן הכלכלי-חברתי ברחבי היבשת, ומקשה על גיבוש אסטרטגיה להתמודדות עם אתגרים כלכליים וחברתיים. נקודת האל-חזור המתקרבת וחוסר האונים בקרב מנהיגי האיחוד הן הסיבות שהובילו ביום שישי האחרון לפסגת חירום בעניין עתיד גוש האירו בברטיסלבה, בירת סלובקיה.
"האיחוד האירופי נמצא במצב קריטי ולא ניתן לפתור את כל בעיותיו בפסגה אחת", התבטאה הקנצלרית הגרמנית, אנגלה מרקל, שמפלגתה ספגה לאחרונה הפסדים בבחירות המקומיות. לדבריה, הישרדות האיחוד הפכה לשאלה של מלחמה ושלום.
כבר בסיומה של הפסגה התנפץ החלום של ראשי 27 מדינות ה"איחוד" האירופי, ובהצהרה משותפת מסרו המנהיגים כי הם מחויבים להציע לאזרחים "חזון אטרקטיבי לאיחוד, שהם יכולים לסמוך עליו ולתמוך בו". אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. "החודשים הקרובים", כפי שסיכם זאת ראש הנציבות האירופית, ז'אן קלוד-יונקר, "יהיו קריטיים בעבור האיחוד המפולג". השאלה היא, מה יעלה בגורלה של אירופה עד לפסגה הבאה ברומא בעוד כחצי שנה? ומה הצעד הבא שהיא נדרשת ליישם בזמן הקרוב כדי לבלום את הסכנה הכלכלית הגלובלית שמאיימת בפתח?
האיחוד המפולג
טוב עשתה בריטניה כשפרשה מהספינה, רגע לפני שקיעתה. המבוי הסתום שהמנהיגים נקלעו אליו חייב אותם להודות בחוסר יכולתם לנהל את המשבר הכלכלי, בעיה שהם יצרו במו ידיהם עם הקמת האיחוד האירופי. שמונה שנים מאז פרוץ המשבר הכלכלי, בעיות היסוד הכלכליות של אירופה עדיין מעיקות ומאיימות לסחוף את היבשת ואת העולם כולו למערבולת מסוכנת. מלכתחילה ברור היה שלא ייתכן לבטל גבולות, ליצור כלכלה אדירה ואיחוד סביב מטבע כלכלי משותף, לפני שמביאים להרגשת אחדות ושגשוג בין הלאומים השונים.
מנהיגים אחרים יאמרו ששורש המשבר נעוץ בשטף הבלתי פוסק של מיליוני המהגרים ובמתקפות הטרור הקטלניות שבאו בעקבותיהם, בעיה שנוצרה על רקע מדיניות "הדלת הפתוחה" שאימצו מרבית האירופאים. אבל הפליטים רק מאיצים את חשיפת שורש הבעיה – חוסר הקשר בין העמים האירופאים, ורותמים את ההנהגה בעל כורחה ליצירת אינטגרציה בין כל חברי מדינות ה"איחוד" האירופי.
"האלטרנטיבה היא פרוטקציוניזם, הקמת גדרות בין המדינות ועימותים בין חלק מהמדינות", כפי שאמר בוועידה ראש ממשלת צ'כיה, בוסלב סובוטקה. האירופאים התחתנו זה עם זה מתוך תקוות לרווחים וכסף בלבד, והיום מתברר עד כמה השידוך הזה אינו מוצלח. כשאין קשרי אהבה אמיתיים, מפצים על כך במתנות מיותרות. הפתרון המיטבי לזוג העומד בפני גירושים הוא לחדש את הברית ביניהם: פיתוח הרגשת האחדות שתהפוך אותם למשפחה אחת.
יש לעורר קשר פנימי של אהבה בכל לאום ובין כלל הלאומים, וחרף תחושת התלות ההדדית הצורבת, להתחייב לשבת יחד ולדון בכובד ראש ובלב פתוח בפתרון הבעיה. אין מדובר על הפרחת סיסמאות לעיתונות, אלא על הבנה שהבעיה משותפת לכולנו, כי נזק קטן של מדינה אחת עשוי לגרור להשתלשלות אירועים שתסתיים במפולת בבורסה במקרה הטוב, או במלחמת עולם שלישית במקרה הרע.
המשבר - פתח ללידה חדשה
כבר בשנת 2006, כאשר הופעתי בפני "הפורום לפתרון המשבר העולמי" בעיר ארוסה בשווייץ, הצבעתי על הסיבה האמיתית שעלולה להוביל לקריסת ה"עסק המשפחתי" הכושל באירופה. אינני נביא, אני פשוט מכיר את החוקיות שקיימת בטבע, ומלמד אותה בכל עת.
לפני כשבועיים שבתי מפראג, בירת צ'כיה. ערכתי שם כנס אדיר שאליו הגיעו מעל 700 תלמידים, חברים ואזרחים מודאגים מרחבי יבשת אירופה, ביניהם מהגרים רבים. לצדם צפו בשידור חי באמצעות רשת האינטרנט עוד אלפים מרחבי העולם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, תיארו ברגש את אווירת המשבר שמחלחלת באירופה ואת הפחד הקיומי מהיום שאחרי. עם זאת, הרגשתי דרכם עד כמה האירופאים התפקחו והחלו להבין שנדרש שינוי פנימי, ושהמשבר שפוקד אותם יכול להיות גם פתח ללידה חדשה.
בסדרת השיחות שהענקתי להם ולאורך הסדנאות המשותפות שניהלנו יחד, חזרתי שוב על מסר האחדות שאותו אני מלמד מעל עשרים שנה, והוא נכון הן למנהיגי אירופה והן לכל אדם בעולם אשר עיניו בראשו.
שיעור בחיבור
לפי חכמת החיבור, מערכת הטבע היא מערכת שלמה, מקושרת ומתנהלת אינסטינקטיבית כאורגניזם שלם אחד ברמות קיום: דומם, צומח וחי. כאשר האדם מתערב בשלמות הזו, הוא מפר את האיזון, פוגע בו ובהכרח מחריב את הטבע.
על פי חוקי האיזון במערכת הטבע, האגואיזם הטבוע בנו מלידה, "יצר לב האדם רע מנעוריו", ימשיך להבדיל ולהפריד בינינו. כל עוד אנחנו פועלים למען עצמנו בלבד ונוהגים באדישות ובאכזריות זה בזה, אנחנו זוכים ממערכת הטבע לתגובת שרשרת שלילית. עלינו להיצמד אל כוח האחדות שבטבע, שהוא הכוח שמייצב את המציאות.
גם מרקל, בדרכה לוועידה בברטיסלבה, אמרה לעיתונאים: "עלינו להיות מאוחדים". ואף קדמה לה פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד, באומרה כי "האיחוד האירופי נמצא תחת איום, ודרוש לנו איחוד חזק יותר!". אינני מדבר על אחדות הנובעת ממהלכים פרי מוחנו, אלא על אחדות המבוססת על חוקי הטבע בלבד.
לאורך אלפי שנים האבולוציה של האגואיזם התקדמה בטבעיות ובאיטיות, ואילו בשנים האחרונות האגו גדל במהירות והגיע לממדים מפלצתיים. נעשינו קשורים ומחוברים זה לזה ברשת אגואיסטית כלל-עולמית, היחסים הצוננים בינינו הולכים ומתלקחים עד כדי שנאה, והעסק המשותף הופך לנטל שאי אפשר לברוח ממנו. לעומת זאת, הנוסחה במערכת הטבע היא קבועה: ככל שנתאים את מערכת היחסים בינינו לחוקיות של הטבע ונפעל מתוך התחשבות בזולת, כך נזכה לשפע רב יותר.
מתוך הרצון העז ליצור את הקשרים הנכונים בינינו, מעל כל המחלוקות וההבדלים, יתעורר בקרבנו כוח החיבור החיובי שטמון במעמקי מערכת הטבע. באמצעותו בלבד נוכל לאזן את היחסים בינינו ולהשכין שלום, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". כאשר ה"איברים" של האיחוד האירופי - מדרום-ספרד ועד צפון-נורבגיה, וממזרח-רוסיה ועד מערב-אירלנד – יתאחו לגוף אחד, חי, קיים ופועם, תוכל להיבנות באירופה חברה מתוקנת, שעל בסיסה אפשר יהיה לפתח מערכות קשר נוספות.
ניצוץ של תקווה
בתום הכנס בפראג, לאחר ארבעים ושמונה שעות של לימוד משותף על טבע האדם, על טבע היחסים בין המדינות ועל הדרך להתעלות מעל כל הפערים, ראיתי דמעות זולגות מעיני המשתתפים. כוח החיבור סיפק תחושת שחרור אדירה, בין המשתתפים נוצר רגש יציב של אחדות שעל בסיסו אפשר להתחיל לבנות מערכות חברתיות חדשות. אמנם תחילה ההתקשרות דרשה מאמץ רגשי, אך כעבור זמן קצר היא נעשתה להרגל. המודל הזה, שמפתיע אותי בהצלחה שלו כל פעם מחדש, הוא בשבילי הוכחה חותכת לדרך שבה עלינו לנהוג בכל האנושות.
אין לי צל של ספק שהשלב המעשי הבא בפתרון המשבר באיחוד האירופי, הוא להתארגן ביעילות עד לוועידה הקרובה ברומא. חייבים להקים כבר עכשיו מועצת חירום אירופאית עליונה לחינוך כלל האזרחים, ולהתחיל לפתח תוכנית יבשתית ליצירת קשר מתוקן, מאוזן וטוב בין כולם.
צוות המומחים מבין אלפי תלמידיי ברחבי העולם מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, ומוכן להתגייס ולמסור את עקרונות התוכנית החינוכית לכל דורש. מטרתה העיקרית של התוכנית היא להפוך את שותפות הגורל מתוקף הנסיבות, לחיבור של ממש בין תושבי הגוש האירופאי. בניית מערכת היחסים הנכונה והמאוזנת, בעזרת חכמת החיבור, היא שתבטיח לכולנו חיים טובים ושלווים.
הרב ד"ר מיכאל לייטמן, העומד בראש תנועת "קבלה לעם " העולמית, מגיע הערב (יום ג', 20.9.2016) להרצאה ייחודית באשקלון, כחלק ממסע ארצי לאיחוד עם ישראל. להזמנת מקומות מראש ולפרטים על הרצאות נוספות ברחבי הארץ חייגו: 1-700-509-209, או צרו קשר כאן .
הכתבה בשיתוף קבלה לעם